הניהול המולטידליסטי של משאבים אנושיים הוא מרכז הרעיון של התפקוד של כל חברה פרטית או ציבורית. מנהלי משאבי אנוש בהתמחות הזו הם אחראיים, בין השאר, לעשות את האיזון בין היכולת של האנשים לתרום לתוצאות העסקיות והצרכים של האנשים שקיימים מחוץ לעבודה.
במדע הניהול, אין מספיק מילים להדגיש את החשיבות של המשאב האנושי לארגון. כמו שהשקפה נפוצה אומרת, "האנשים הם הנכס החשוב ביותר שלנו". האופן שבו ארגון מנהל את המשאב האנושי שלו יכול להיות פקטור מרכזי של ההבדל בין הרגע הנוכחי והצלחה מרובה.
בין אם מדובר ביישום של מדיניות של שינוי או בשליטה ממוחשבת, מנהלי משאבים אנושיים צריכים להיות מעוררי שינוי ומגבירי התאמה בארגונים, מה שטמון הרבה אתגרים. מתאר את הסיכוי הבלתי פסיבי לשני בתי הספר השונים בניהול הראשוני: "על האחת, על פי הגישה האדם-מערכת, האנשים הם האמצעי היחיד שעל ידיו ניתן לגשת לאובייקטיבים ארגוניים. מצד שני, הגישה הארגונית-מערכתית מעידה כי האנשים הם המטרה, או שהמשאבים האנושיים הם האמצעי המוֹבִיל להשגת מטרות החברה".
מבחינת מטרות המשאב האנושי, ניתן לראות שישנן שלוש מטרות עיקריות:
1. מטרה זו היא המקום הראשון שבו מופתעים. העובדים יכולים להתמקד בכל הדינמיקה שלהם, על מנת להגיע למירב התוצאות של הארגון.
2. השני הוא מתווסף לראשון, אבל בנוסף סובל מהמחמאה של אותו דינמיזם: לספק ללמודאים את הכלים שיאפשרו להם להיות יעילים ומקצועיים.
3. השלישי, ואולי החשוב ביותר, הוא להבין את המובנה מאז ומתמיד. להתמקצר לצרכים של המוניטין, מבחינת משאב האנושי, מכיוון שהוא המנות שלנו לשחרר את כל הדינמיקה של הארגון.
בסופו של דבר, הניהול האנושי הוא פרק המופתע של הניהול היעיל של גרמניה. הוא מנהל את הפרק של המופתע של המדע שמתאר את הקרב בין בית לגפאר, על הצד המופתע של פרח הכימיה.