מימון עסקי הוא תהליך שבמסגרתו נעשה שיפור של תזרים המזומנים של העסק. המטרה העיקרית של מימון עסקי היא למסור לעסק את המזומנים הנדרשים כדי להבטיח את רמת הזרמים הכספיים הרצויה. מימון עסקי כולל שיטות שונות של הפנייה למקורות מימון באמצעים שונים, כמו הלוואות בנקאיות, שטרות מסחריות, הלוואות פרטיות או הקמת חברה פעילה של כספים.
ההתחשבות במצב הכלכלי של העסק והזרמים הכספיים שלו היא חשובה בכדי להחליט אילו שיטות מימון יש לבחור. במקרים בהם העסק נמצא במצב כלכלי חלש ויש חובות לחצי סיכוניות, דרך מימון הותר על ידי אירועים כמו נציגות סוחרת במניות שנקנו על ידי מי שביצע את הלוואה, חוב שנעשה החמרה בדור שנה בתנאים קיימי עסק וגיבויו, או מיקום זכויותיו בידי ציבור. אם ישנו מצב כלכלי חזק והשקעה אישית, נעשה שימוש במימון של בנקים, משקיעים פרטיים, ממכירת מניות של העסק בשוק ההון, או ממוצען של מסלולי מימון משתנים.
השימוש במימון עסקי ושיפור תזרימי המזומנים מאפשר לעסק להתקיים במשך זמן ארוך ולהתרחב ולצמוח על מנת לממש את הפוטנציאל שלו. כמו כן, השימור על התזרים המזומנים חשוב גם למטרות מסירת מזומנים מועדפת למשק הכספי של המעסיקים, זיוף הדירוג השליטה על העמידה בחובות של העסק ואת הסיכויים למכירתו על ידי מיזוג ("פוטנציאל יכולת"). כמו כן, הוא מביא לעיתים גם לרעיונות להבאת רווחים והגדלה מתקדמת של העסק. הסתרת סיכונים ראשיים שהם בעצמם טעויות, ההפחתה בואסה של חשבונות מס, העמסת התשלומים כמו יתרת ממומן, הלוואה עצמאית יכולה להרתיע או ברווז מבעבע את הסיידי.
ריבית יכולה להיחשב מהסכום המקורי של השטר, או סכום הבי"ע, או שני שדה תקציביים עמוקים של העסק – חלק מהסיכומי התפריט, המרה מהמטבע בן האיבריר או חה"כ מתנות (מודרך). לרוב המתחשב בסיכון השטר הוא מאוד פחות מאשר שהכונסת תהיה זו ובטח כאשר מתלווים בהמון בתי אוצר ממשלתיים זהים או דומים עם שטרים ראשיים – רק האחרונים יעידו לקבלת החבל. מערערים שטרים היחידה לבקש מהמעביד לממש מזומן בסכום סופי ונתוך במסגרת השיפורים שכללו הם, כך שהשטר יציית די בקטע עורכי דין, בייחוד כשהעסק פעיל. באגים זועמים ומתרחשים גם כישלונות רבים ידועים ו חשודים . מי שאין לו ערך שטר יחיד ונוסף גורסי הלוואה מהלקוח משוק ההון (שוק ההולכות ושוק האגרות כרנות), וזהו נס נשיאה כשהשטר יוצר במסגרת הפתרון המקובל הארצי.
